בסדרת התמונות שלי עסקתי בנושא "משפחה בקרונה". בעוד להרבה אנשים משפחה מסמלת רוגע וביטחון, לנושא המשפחה בקורונה צדדים אפלים יותר. בזמן ההסגר מצאו עצמן כל המשפחות בישראל סגורות בביתהן. בתנאים אלו, זוהתה עליה של 31% במקרי אלימות במשפחה.

בתמונה זו כוונתי הייתה לחשוף את סיפורם של הקורבנות לאלימות במשפחה בימי הקורנה ולעלות מודעות לנושא חמור זה.

 

גודל הפריים של תמונה זו הוא מדיום- קלוז שוט, כך שהתמונה מתמקדת בחלקה העליון של הדמות. הדמות המצולמת בתמונה ממוקמת בשני שליש הפריים, ומצולמת מזווית הצילום eye level. בחירת זווית צילום זו נועדה לעורר הזדהות בין הדמות המסתכלת היישר לתוך העדשה והצופה בתמונה. זווית צילום זו מאפשרת לצופה להסתכל לדמות בעיניים ולהרגיש את אשר היא מרגישה. עיניה של הדמות מספרות סיפור של כאב. הבעת פניה היא של ייאוש. פרט מרכזי בתמונה הוא המסיכה אשר מורידה הדמות מפניה. ניתן לראות כי החלק שנמצא בדרך כלל מעל המסיכה מאופר ומתוקתק. עם זאת, כאשר מורידה הדמות את המסיכה נחשף שטף דם ואנו יכולים לראות את הבעת פניה במלואה. המסר שניסיתי להעביר הוא כי כאשר  מסתכלים על בית מבחוץ לא ניתן לדעת מה קורה בו בפנים, כפי שכאשר אנו מסתכלים על אדם הלובש מסכה קשה להבחין מה מסתתר מתחת למסיכה. הגבלות הקורונה מאפשרות להסתיר אלימות ומקשות עלינו לדעת מה עובר על חברנו.

הרקע בתמונה יחסית שטוח. הדמות מצולמת על רקע קיר, הקיר מצדה הימני של הדמות חלק, לעומת הקיר הישן והמתקלף מאחורי הדמות. החלקים המתקלפים בקיר דומים בצורתם לצורת הפצע על פניה של הדמות והקיר המתפורר מדמה את חיה המתפרקים של הדמות. לפיכך, הדמות היא עיקר המשמעות בתמונה אך הרקע משלים את הסיפור שמספרת הדמות.

 

האור בתמונה הוא אור טבעי אשר מגיע מחלון הממוקם בצדה הימני של הדמות. האור נופל בעיקר על הצד הימני של פניה של הדמות, כמעט כל התמונה מוארת. ניתן למצוא צל על צווארה של הדמות וסביב הצד השמאלי של פניה. החלון משתקף בעיניה של הדמות ומדגיש אותן והאור מאיר את התמונה ומאפשר לראות בבירור את כל הפרטים בה.

 

כפי שמצויין לעיל, הרקע בתמונה יחסית שטוח. עם זאת הצמצם היה פתוח בעת צילום התמונה כדי לאפשר ליותר אור להיכנס וכך נוצר עומק שדה רדוד והקיר לא חד. מהירות התריס נמוכה בכדי לאפשר ליותר אור להיקלט, אך אין תנועה בפריים ולכן לא נוצר טשטוש משמעותי.

 

צבעוניות התמונה היא לבן, כחול חום אפרפר וחום אדמדם. נוצר ניגוד בין הצבעים הקרים הלבנים כחולים של הקיר, המסכה והאיפור של הדמות, לבין הצבעים החמים בשערה, שפתיה ועיניה של הדמות והפצע על פניה. הפער בין הצבעים החמים לקרים מדגיש את הפער בין מה שרואים על הדמות לבין האמת הכואבת שמסתתרת מתחת למסכה.

 

התמונה לא עברה עריכה משמעותית. ערכתי מעט את התמונה בתוכנת הlightroom בעיקר על ידי הצללה כדי לתת מעט יותר עומק לתמונה.