תמונה זו צולמה כחלק מסדרת יומן הקורנה שצילמתי. נושא סדרה זו היה תיעוד משפחה בתקופת הקורנה. מגפת הקורונה קירבה והרחיקה משפחות בעת ובעונה אחת. בעוד שמשפחות רבות זכו לזמן משפחתי ארוך מהרגיל, קבוצה לא קטנה שהוגדרה כ"קבוצת סיכון" לא רק נותקה מהמציאות השגרתית אלא גם הורחקה מהקרובים לה. בתמונה זו של אחותי ואמי ניסיתי ליצור אווירת קרבה לצד ריחוק.

גודל הפריים של תמונה זו הוא קלוז אפ. זהו טו שוט בו מופיעות פניהן של שתי דמויות. הקלוז אפ על הדמויות מאפשר לשים לב לפרטים הקטנים בפניהן אשר הופכים את הבעת פניהן לעוצמתית יותר. ראשה של כל אחת מהדמויות ממוקם בשליש אחר בתמונה. זווית הצילום היא eye level, באופן זה ניסיתי להכניס את הצופה לעולמן של הדמויות, לעורר הזדהות ולאפשר לו למצוא את עצמו בעיני הדמויות. מצד שני, שתי הדמויות מסתכלות הישר למצלמה בהבעה קרה ויוצרות ריחוק בין הצופה הזר לשתי הדמויות הקרובות והדומות זו לזו. רובד נוסף של ריחוק נוצר באמצעות המסכה על פני הדמות המבוגרת המהווה פרט חשוב בתמונה. המסכה בולטת ושוברת את הצבעוניות בתמונה ומנוגדת לאווירה האינטימיות הנוצרת מהקרבה בין שתי הדמויות בתמונה. באופן דומה, המסכה מייצגת את מגפת הקורונה אשר מרחיקה בין משפחות וקרובים.

תמונה זו היא תמונת סטודיו אשר צילמתי בסטודיו מאולתר בביתי. הרקע בתמונה הוא שטוח כך שאין משמעות לעומק שדה בתמונה. עם זאת הצמצם היה פתוח ומהירות התריס הייתה נמוכה כדי שייקלט כמה שיותר אור. הרקע בתמונה הוא שחור בדומה לבגדי הדמויות כך שהרקע עוטף אותן ואף קשה להבחין בגבולות דמותן של הדמויות שנבלעות לחשכה מאחוריהן. באפן זה ניסיתי לייצר אווירה אפלה לתמונה המנוגדת לנועם ולקרבה הצפויים בין אם לבת.

 

האור בתמונה הוא אור מלאכותי מפנסים שהיו חלק מהסטודיו המאולתר שבניתי בביתי. פנס אחד ממוקם בצדו הימני של הפריים ומאיר חלקים מפניהין של הדמויות. רוב פניה של הדמות הימנית הקרובה יותר לפנס מוארות מלבד צלליות הנוצרות תח עניה וצל בחלק השמאלי התחתון הרחוק מהפנס. האור חוצה את פניה של הדמות השניה הרחוקה מהפנס כך שחצי פניה מוארות והחצי השני מוצל. הברק בעיני הדמויות הנוצר מהשתקפות הפנס מבליט אותן ומחדד את הרגש שהן מעבירות. הפנס השני בתמונה ממוקדם מאחורי הדמויות ויוצר הילת אור סביב שערן ומפריד אותן מהרקע השחור סביבן.

 

צבעוניות התמונה היא שחור, גווני חום אפור ולבן. שתי הדמויות דומות בגווניהן ונוצר דימיון רב ביניהן אשר מחזק את תחושת המשפחתיות. הדמויות אף משתלבות עם הרקע השחור. את הצבעוניות הכהה פוגש הלבן הבולט של מסכת הפנים אשר תופס ישר את עיני הצופה.

 

התמונה כמעט ולא עברה עריכה פרט לעליית רמת החשיפה לאור.