תהליך העבודה על הפרוייקט היה אמנם קצר יחסית אך מאתגר ומלמד. השנה התקשתי לגבש את הפיצ' המדוייק לסדרתי. הרעיון הראשוני שלי לסדרה היה לצלם סדרה על יצירים שליליים באדם בהשראת הספר "בעל זבוב". עם זאת, הרעיון המקורי לסדרה שלי עבר גלגולים ושינויים רבים ולבסוף נולד הרעיון של צילום קורבנות שנפגעו מביטוי יצר הרוע באדם אחר. כל פרזנטציה לאורך התהליך ערערה אותי מצד אחד אך מצד שנה עזרה לי להבין כיצד ארצה שסדרתי תראה. מעבר לקושי להחליט על סדרתי, השנה התמודדתי עם אתגר חדש והוא הצילום האומנותי. אני מרגישה שלאורך השנה ולאורך צילום הסדרה למדתי יותר על צילום אומנותי ועם הזמן נפתחתי יותר לעולם זה של צילום. למרות ששנה זו הייתה לי קשה יותר מהקודמות, ההתמודדות עם האתגרים חשפה אותי לעולמות שונים ונתנה לי הזדמנות להתנסות בהיבטים שונים של צילום.

אני יוצאת מתהליך זה עם השקפה מעט שונה על עולם הצילום ועם כלים שיעזרו לי לא רק לתעד רגעים באמצעות מצלמה אלא גם ליצור רגעים באמצעות מצלמה ולתרגם רעיון לכדי תמונה. מעבודת החקר סביב הנושא למדתי המון על תפקיד הצילום לאורך ההסטוריה, בעיקר ברגעיה הקשים של האנושות. הבנתי כי לתמונות משמעות ותפקיד גדול יותר ממה שחשבתי וכי האופן בו אנו זוכרים אירועים מושפע מהאופן בו בחרו צלמים שונים לתעד רגעים שונים.

בפרוייקט זה גיליתי על עצמי שלעיתים החשש משינוי ומהלא נודע יכול תחילה לשתק אותי. עם זאת למדתי שכשאני רוצה משהו ומשקיעה בו אני יכולה להתגבר על ההלם הראשוני ולהצליח למצוא את עצמי גם במקומות שפחות מוכרים לי.

אם הייתי ממשיכה עם הפרויקט הייתי ממשיכה בקו של התמונה האחרונה. הייתי מוצאת אנשים שהם קורבנות להתנהגות אלימה מכל סוג. הייתי מבינה כיצד הם חוו את הפגיעה מאדם אחר ונעזרת בהשקפתם כדי למצוא לוקיישן שישלים את סיפורם הסדרה שהייתה יוצאת לי בסוף ככל הנראה הייתה מגוונת מבחינה וויזואלית אך בעלת קו אחיד ברעיון המנחה את כלל התמונות ובמסר שהן מעבירות. בחרתי להציג את הביטוי של היצרים הרעים בבני האדם דרך צילום של הקורבנות לרוע והעברת רגשותיהם ומסריהם לצופים בתמונות.